קלאס – חוזרים למשחקים של פעם

אם תשאלו את הילדים שלכם היום אם הם יודעים לשחק קלאס, חלק מהם יתעלמו בכלל מהשאלה, ואלה שכן ירצו לענות – ירימו גבות בפליאה. הרבה מאוד מהילדים של היום לא מכירים את המשחקים שאנחנו, ההורים, שיחקנו פעם, כשהיינו ילדים, ולא כי הם לא רוצים להכיר, אלא פשט כי בעידן המחשבים והמרוץ אחר מה שלא הספקנו לעשות – לא תמיד יש לנו זמן ללמד. אז אם אתם קוראים את המאמר הזה, דעו לכם, שעכשיו זה בדיוק הזמן ללמד אותם קלאס, כי עוד שנה כבר יכול להיות מאוחר מדיי – וחבל. זה משחק שמאוד כיף לשחק, ושיכול להעביר להם שעות של הרבה מאוד כיף.

תזכירו לי בבקשה: איך משחקים קלאס?

כשאתם שומעים את המילה "קלאס", אתם בוודאי זוכרים במעומעם, שהיינו מציירים איזה ציור על המדרכות עם גיר או עם אבן גיר, זורקים אבן וקופצים, אבל אתם בוודאי לא זוכרים בדיוק את החוקים. אנחנו כאן כדי להזכיר לכם, וכך תוכלו להעביר את זה הלאה לילדים שלכם:

אז ככה זה הולך:

מציירים על המדרכה עם גיר או עם אבן גיר הוא הציור הזה, שנקרא "שמיים":

מציירים שלוש משבצות עוקבות, אחריהן שתי משבצות זו לצד זו, אחריהן משבצת בודדת אחת ואחריה עוד זוג משבצות. אחריהן מציירים חצי מעגל או מעגל. במשבצת הראשונה כותבים את הספרה 1, ובמשבצות העוקבות את המספרים העוקבים (8 משבצות הממוספרות מ-1 עד 8).

כללי המשחק:

זורקים את האבן למשבצת בה כתובה הספרה המייצגת את השלב במשחק בו נמצא השחקן. כלומר: בתור הראשון כל אחד זורק את האבן למשבצת בה כתובה הספרה 1. אוספים את האבן כשמגיעים למשבצת בה היא נמצאת, וממשיכים הלאה. בכל משבצת מותר להניח רגל אחת, כאשר אסור לדרוך על הקווים או מחוצה להם, כך שמתקבלת קפיצה בצורה מסוימת – היא-היא הקפיצה המסורתית של משחק הקלאס. כשמגיעים לשתי המשבצות המצוירות זו לצד זו – מציבים בכל אחת מהן רגל, וממשיכים להתקדם. כשמגיעים למעגל קופצים ומסתובבים 180 מעלות תוך כדי הקפיצה, כדי לחזור בחזרה באותו האופן בדיוק.

שחקן שהצליח לעבור את המסלול ללא פסילה – עובר מיידית לשלב הבא. אם השחקן נפסל (זרק את האבן לא למקום הנכון או דרך על הקווים) – התור עובר לשחקן הבא.

היתרונות של המשחק

• שיפור הקואורדינציה של הרגליים – משחק הקלאס הומצא בבריטניה של תקופת האימפריה הרומית על ידי החיילים הרומיים, שהאמינו שאם ישחקו קלאס הרגליים שלהם יהיו חזקות יותר ויתפקדו טוב יותר במהלך הקרב. המשחק שרד את כל התקופה הארוכה הזאת, ועד היום ניתן לראות ילדים משחקים בו (לא הרבה, אבל יש כאלה), בהבדל משמעותי אחד: בתקופה ההיא כנראה ששיחקו בקלאס גם בנים וגם בנות, ואילו היום הוא מזוהה יותר עם הבנות, למרות שגם הבנים יכולים ליהנות ממנו מאוד.

 

• הנאה לשמה – אם ניזכר בתקופה שבה אנחנו היינו ילדים, לבטח ניזכר שכששיחקנו קלאס תמיד היה לנו חיוך על הפנים – ולא בכדי. הקפיצות, המתח – נצליח או לא נצליח והתחרות, יצרו אתגר ילדותי מקסים ומהנה, שאנחנו בטוחים שגם היום אם יצא לכם להיתקל בשרטוט הקלאס הנוסטלגי, מיד תתחילו לקפוץ.

אז זה בדיוק הזמן לעזוב את המסכים ולצאת החוצה לחפש אבן גיר לציור לוח הקלאס.

אנחנו בטוחים שתיהנו!